בנם של מזל ומאיר. נולד בשנת תשי"ג (1953).

יצחק (ג'קו) גדל והתחנך בפרדס חנה. היה הילד השני במשפחה ברוכת ילדים ובה שנים-עשר אחים ואחיות, עזר מאוד לאביו ולאימו בעסק המשפחתי והיה דמות לחיקוי לאחיו ולחבריו.

לאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל, ושירת כנהג אמבולנס בחיל הרפואה.

מעט אחרי שחרורו משירות הסדיר הצבא פרצה, באוקטובר 1973, מלחמת יום הכיפורים. יצחק גויס למילואים ושירת כנהג אמבולנס. במסגרת תפקידו הוא נחשף במהלך המלחמה למראות קשים ונטל חלק באירועים כואבים, שזעזעו את נפשו.

מאז שחזר ממלחמת יום הכיפורים חייו היו בצל הטראומה שלקה בה וייסרה את גופו ונפשו.

במשך השנים התחתן ונולדו ילדיו מאור ועודד, והוא היה להם אבא אוהב ומסור. כנהג מנוסה, יצחק אהב מאוד "להיות על ההגה" וגם נהנה להיות בים ולדוג.

יצחק ממן נפטר ביום כ"ה באייר תשס"ח (30.5.2008). בן חמישים וחמש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בפרדס חנה. הותיר אחריו שני בנים, הורים, אחיות ואחים.

על מצבתו כתבו אוהביו: "זכרך לא ימוש מלבנו לעד".

כתבה אחותו: "אחי היקר, מתגעגעת לריח שלך, לצחוק שלך, למבטים שלך, לחוכמת החיים שלך, לעידודים שלך כשהיינו יושבים ביחד ונזכרים בהיסטוריה שלך, לשירים שהיית שומע... הלכת כל כך צעיר. אני יודעת שאתה שומר עלינו מלמעלה. לב כמו שלך לא יהיה לעולם".